“משה היה אומר יקוב הדין את ההר,
אבל אהרן אוהב שלום ורודף שלום, ומשים שלום בין אדם לחבירו,.ב’ בני אדם שעשו מריבה זה בזה. הלך אהרן וישב אצל אחד מהן, אומ’ לו- “בני ראה חבירך מה שהוא עושה היה מטרף על לבו וקורע את בגדיו וחונק את עצמו ואומ’ היאך אשא עיני ואראה חבירי בושתי הימנו שאני הוא שסרחתי”, היה יושב אצלו עד שמסיר קנאה מלבו. ואח”כ הולך אל חבירו. אומ’ לו – “בני רואה חבירך מהו עושה היה מטריף על לבו וקורע בגדיו וחונק את עצמו ואומ’ היאך אשא עיני ואראה את חבירי בושתי הימנו שאני הוא שסרחתי עליו”, והוא יושב עד שמסיר קנאה מלבו – וכשפוגעין זה בזה גופפין ונושקין זה את זה “
